התשובה הקצרה: תגובות לחץ אחרי אירוע קשה הן נפוצות ונחלשות אצל רוב האנשים בתוך שבועות או חודשים. פוסט טראומה (PTSD) היא מצב שבו התגובות לא נחלשות, ממשיכות לאורך זמן ומשבשות את החיים. ההבחנה ביניהן נעשית רק אצל איש מקצוע.
אותם סימנים, מסלול שונה
זה מה שמבלבל: הסימנים עצמם יכולים להיות זהים. זיכרונות שחוזרים, קפיצה מרעשים, הימנעות, שינה גרועה. ההבדל הוא בעיקר בזמן ובעוצמה. בתגובת לחץ הם נחלשים בהדרגה. בפוסט טראומה הם נשארים, ולפעמים מתחזקים.
ארבע קבוצות של סימנים
המרכז הלאומי ל-PTSD בארה״ב מתאר ארבע קבוצות:
- חוויה חוזרת: זיכרונות, סיוטים או תחושה שהאירוע קורה שוב.
- הימנעות: התרחקות ממקומות, אנשים או מחשבות שמזכירים את מה שקרה.
- שינוי במחשבות וברגשות: אשמה, ריחוק, קושי להרגיש דברים טובים.
- דריכות: קפיצה מרעשים, קושי להירדם, עצבנות, קושי להתרכז.
כמה זה נפוץ
לפי ההנחיה הבריטית NICE, בערך 25% עד 30% מהאנשים שחווים אירוע טראומטי מפתחים פוסט טראומה. זה אומר שרוב האנשים לא. וגם למי שכן, NICE מדגישה שמדובר במצב שאפשר לטפל בו, גם שנים אחרי האירוע.
למה לא לקבוע לבד
קל למצוא ברשת רשימות סימנים ולסמן וי. אבל רשימה לא יודעת מה עוד קורה בחיים שלכם, ולא מבחינה בין פוסט טראומה לבין דברים אחרים שנראים דומים, כמו דיכאון או חרדה. לכן הדרך הנכונה היא להשתמש בכלי להערכה עצמית כדי לעשות סדר, ואז, אם צריך, לדבר עם איש מקצוע.
מי שהיה נוכח באירוע איבה יכול לפנות למרכז חוסן ולקבל טיפול בלי לשלם. מרכז החוסן הארצי: *5486, בימים א׳ עד ה׳, בין 08:00 ל-20:00.
רוצים לבדוק איפה אתם עומדים? שאלון קצר להערכה עצמית, בחינם ובלי הרשמה. זו הערכה עצמית, לא אבחנה.
להתחיל הערכה עצמיתמקורות
- NICE NG116: Context
- National Center for PTSD: PTSD Basics
- National Center for PTSD: Common Reactions After Trauma
- הביטוח הלאומי: מרכזי חוסן
המאמר מיועד למידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ, אבחנה או טיפול. במצב חירום: ער״ן 1201, מד״א 101, משטרה 100. לכל המאמרים